ספינת ברזל שנבנתה באיטליה בשנת 1942, ובשלב הבנייה נרכשה על ידי המוסד לעליה תמורת ארבעים אלף דולר. שמה האיטלקי היה "Enderta". ב־14 בדצמבר 1945 הפליגה מסוונה
(Savona) באיטליה, בפיקודו של רב חובל איטלקי, עם 252 מעפילים ניצולי השואה
מפקד הספינה היה ישראל חורב. היא נקראה על שם חנה סנש, משוררת וצנחנית ישראלית אשר במרץ 1944 הוצנחה מאחורי קווי האויב ביוגוסלביה, משם חצתה את הגבול להונגריה, אך נתפסה, עונתה והוצאה להורג
האנייה הגיעה לחוף נהרייה בערב חג המולד, 24 בדצמבר, בלילה חשוך וסוער, ועלתה על שרטון במרחק עשרות מטרים מהחוף. האנייה קיבלה הטיה מסוכנת ועמדה להתהפך. נמתח חבל מהאנייה לחוף והמעפילים הורדו בעזרתם של אנשי הפלמ"ח והנוער המקומי.
ערב חזרתו של הצוות לאיטליה נערכה לכבודו מסיבה. רב החובל האיטלקי אמר בדברי ברכתו: "אני מודה לכם על כי הזמנתם אותנו למסיבה זו. קבלו נא ברכתנו, ברכת אחים, בשם איטליה החדשה, אף כי גם בקודמת לא הייתה אנטישמיות. את עבודתנו עשינו אמנם בשכר, אך בעד כסף בלבד לא תיעשה מלאכה כזאת. אכן נתחזקה הכרתנו עוד יותר, לאחר שראינו את מי אנו מובילים - ממש ניצולים ממות. גם לכם הזכות להיות עם עצמאי לחוף הים התיכון, ים גדול זה, שצריך להיות ים שקט. אקווה לשוב אליכם פעמים רבות ולא בספינה רעועה, אלא באניות מלאות מעפילים".
בעקבות נאומו של אותו רב חובל איטלקי, כתב המשורר נתן אלתרמן את שירו המפורסם: "נאום תשובה לרב חובל איטלקי". שורות אחדות מהשיר כמו "עוד נשוב נפגש על המים" או "לחיי הספינות שבדרך", הפכו למטבעות לשון שגורות על מנת לאפשר לצוות האיטלקי לחזור לארצם, על פי הוראת ראש המוסד לעליה באיטליה, נרכשה סירת משוטים קטנה בדרום סיציליה. אנשי הצוות נדרשו לגדל זקנים במשך שמונה ימים, ובלילה התשיעי התייצבו, רטובים ומלוכלכים, במנהלת מעגן קטן בכפר בדרום סיציליה ודווחו שספינתם פגעה במוקש ימי ישן וטבעה. בדרך זו העלמות הספינה וחזרתו של הצוות קיבלו הסבר הגיוני אשר נתקבל על ידי השלטונות.
"חנה סנש" הורדה מהחוף של נהרייה, שופצה במספנת "העוגן" בחיפה וצורפה ל"שירות ימי", מה שהיה תחילתו של חיל הים הישראלי. סימונה בחיל הים היה ש־29.
במלחמת העצמאות, כאשר הגליל המערבי היה מנותק משאר חלקי הארץ, עלה על סיפונה, בבריכה של תחנת החשמל של חיפה, כוח מגדוד 22 של ההגנה והונחת בנהרייה באותה הדרך בה הורדו ממנה המעפילים כשלוש שנים קודם לכן. הכוח שיחרר את יישובי הגליל המערבי, פינה מהם את הנשים והילדים והעביר אותם לנהריה, שם עלו על "חנה סנש" והועברו בדרך הים לחיפה. הם הגיעו לחיפה ב־15 במאי 1948, כאשר בחיפה עדיין שלטו הבריטים. הספינה ניגשה לרציף הצבאי ולעיניהם של הבריטים המופתעים, הורידה את מטענה האנושי והפליגה לדרכה.
היא המשיכה לשרת בחיל הים עד שנת 1951. בשנה זו נרשמה במרשם האניות הישראליות והמשיכה לשרת כספינת סוחר
Hannah Szenes Registered name: Andarta Enderta Amorta, was an iron cargo boat, buillt by Anslado, Genova, in 1942, She was purchased by Mossad leAliyah Bat during the building process for $40,000.
On December 14, 1945, Hannah Szenes sailed from Vado Ligure (Savona), under the command of Italian Captain, carrying 211 passengers. AIDMEN (Associazione Italiana di Documentazione Marittima e Navale) cites Hannah Senesh sailing from Vado, carrying 252 passengers Palmach Information Center cites Hannah Senesh sailed from Genoa
When the Western Galilee was cut from the rest of the country, during the 1948 war, a unit of regiment 22 from the Carmeli Brigade boarded Hannah Szenes near the Haifa powerstation, and landed in Nahariyah.
The unit liberated the Jewish settlements in Western Galilee,evacuated the women and children from there, brought them to Nahariyah where they embarked on Hannah Szenes and were brought to Haifa. On May 15, 1948 Hannah Szenes came alongside the military jetty in Haifa