The Battle of Ramat Yohanan and the defection of the Druze
מתחילת מלחמת העצמאות נעשו על ידי מפקדת צבא ההצלה נסיונות לגייס שכירים דרוזים בסוריה. מנהיג הר הדרוזים סולטן אל אטרש התנגד לכך מתוך דאגה לגורל תושבי ארץ ישראל הדרוזים במקרה של ניצחון יהודי. למרות התנגדותו נמצא קצין שהסכים תמורת תשלום לעמוד בראש יחידה דרוזית בצבא ההצלה. זה היה שכיב והאב,קפטן לשעבר בצבא הסורי כבן 60. מסביבו התלכדו 400-500 לוחמים דרוזים שכירים שהתגייסו בגלל הרעב והאבטלה שהיו אז בהר הדרוזים. הגדוד הדרוזי נקרא ג'בל אל ערב לאחר שמנהיג הר הדרוזים התנגד לקרוא לו ג'בל אל דרוז.
שכיב והאב שלחם נגד הצרפתים במרד הדרוזי בשנות ה-20 של המאה ה-20 ואחר כך הצטרף לצבא הסורי הקולוניאלי אמר לחייליו כי אין להם ייעוד דרוזי במלחמה זו וכי הם אינם אלא שכירים המקבלים משכורת וחייבים למלא את המוטל עליהם.
הגדוד הגיע ארצה ב28.3.48-והתמקם בשפרעם בהיותה מיושבת בחלקה דרוזים ושוכנת בין ריכוזי הדרוזים בצפון.
ב4.4.48 פתח קאוקג'י בהתקפתו על קיבוץ משמר העמק. הוא שלח קריאות לעזרה לשכיב והאב כדי שיתחיל בהתקפות ויקטין את הלחץ מעליו אולם והאב היסס. רק לקראת סיום הקרבות במשמר העמק ותבוסתו של קאוקג'י פתח והאב בהתקפות על אזור קיבוץ רמת יוחנן.
ב-12.4.48 תפסו הדרוזים את הכפרים הושא וחירבת אל קסיר החולשים על אזור רמת יוחנן והחלו משעות הבוקר לירות על העובדים בשדות באש רובים ומקלעים. באותו יום לא הושבה אש ולא היו נפגעים. בלילה פונו ילדי רמת יוחנן לקרית ביאליק.
למחרת, ב-13.4.48הגבירו הדרוזים את הירי, ובחילופי האש באותו יום נהרגו שני לוחמים ואחדים נפצעו. בלילה, אור , חיבלו הדרוזים בשני מעבירי מים בכביש כפר חסידים קרית אתא שהיה עורק תנועה יחיד בין חיפה לעמק לאחר שהכביש הראשי נחסם על ידי ערביי בלד א שייך'.
מצב חירום הוכרז באזור ומפקד חטיבת כרמלי משה כרמל החליט ליטול את היוזמה מידי הדרוזים ולפתוח בפעולה התקפית. הוחלט לתפוס גבעה צפונית- מזרחית לכפר עטה המכונה תל שרעה, ממנו נהגו הדרוזים לצלוף.
לביצוע הפעולה הורכבה פלוגה מיוחדת מגדוד 21. מפקדי המחלקות הגיעו אך מקרוב לגדוד לאחר סיום קורס מפקדי מחלקות. הנשק הורכב מרובים צ'כיים, אנגליים ועוד, וכן מקלעים מסוגים שונים.
בבוקר ה14.4.48 נערכו מספר אימונים ובשעה 16.00 יצאה הפלוגה לפעולה. הדרוזים זיהו את הכוח היהודי והתקיפו אותו מפסגת הגבעה. הלוחמים נפגעו וניתנה פקודת נסיגה כשהמפקדים מחפים באש מקלעים. אחד המפקדים זוהר דיין, (אחיו של משה דיין ), חיפה על אנשיו עד שנהרג. בקרב נהרגו ששה לוחמים ונפצעו רבים. גופות הלוחמים נשארו בשטח.'הסיבוב הראשון' בקרבות רמת יוחנן הסתיים בניצחון הדרוזים.
לאחר כשלון ההתקפה הראשונה, השתרר בגזרה שקט, והוא נוצל בחטיבה להתארגנות למבצע מקיף שהיה מכוון לפתור את בעיית הגוש באופן יסודי, וזאת על ידי כיבוש הכפרים הושה וקסאייר, החולשים על גוש רמת יוחנן, ששימשו כבסיס לכח הדרוזי. החזקת כפרים אלה נועדה להעניק שליטה על המרחב ובסיס לפעולה כנגד שפרעם מכיוון שכפרים אלה היו מרוחקים מכבישים ראשיים, היה יסוד לשער שהבריטים לא יתערבו. המשימה הוטלה על פלוגות מגדוד 21 ו-22 של חטיבת כרמלי.
ב-16.4.48 בשעה 04.40 יצאו הכוחות מרמת יוחנןן ותוך זמן קצר השתלטו על שני הכפרים שהיו ריקים מאדם, והחלו להתבצר בהם. כעבור זמן קצר התחילו הדרוזים בהתקפתם, תחילה בהושה ולאחר מכן בקסאייר. הדרוזים היו לוחמים נועזים, הם הסתערו על הכפרים כשסכינים בין שיניהם, והתפתחו קרבות פנים אל פנים עם אבדות כבדות לשני הצדדים. תשע התקפות נערכו באותו יום. הדרוזים נהנו מאספקת תחמושת וכוח אדם משפרעם ומצב חיילי חטיבת כרמלי הלך ורע. התחמושת הלכה ואזלה. לקראת ההתקפה התשיעית נתקבלה הודעה כי בידי כל איש ארבעה כדורים ונתבקשה רשות לנסיגה. המפקדה ברמת יוחנן ענתה כי "יש להחזיק מעמד, גם אם יאזלו הכדורים. אם תיסוגו תושמדו כולכם. הילחמו בסכינים ובכל הבא ליד".
הדרוזים התכוננו להתקפה המכריעה על קסאייר. בינתיים הגיעה לרמת יוחנן מכונת יריה עם תחמושת רבה. היא הועמסה על משוריין שפרץ לקסאייר בשעה שהדרוזים ערכו את הסתערותם התשיעית והקשה ביותר, וחלקם הגיעו עד בתי הכפר. אש לוחמי כרמלי הייתה דלה וחלק מהחיילים החלו מתוך יאוש לזרוק אבנים במסתערים. במועד הנכון והאחרון קפץ אחד החיילים מהמשוריין הציב את מכונת היריה במרכז הכפר ופתח באש מהירה וקטלנית לעבר הדרוזים המסתערים. האש עשתה שמות במסתערים וההתקפה נהדפה. בינתיים ירדה חשיכה שנוצלה להתבצרות, פינוי נפגעים ואספקת תחמושת ליום הקרב הבא, אולם הדרוזים נסוגו לשפרעם ולא חידשו את התקפותיהם
בעקבות הקרב, שעלה לדרוזים בעשרות הרוגים ופצועים, חל שינוי בעמדת הדרוזים בישראל, וגברה השפעתם של חסידי הברית עם היהודים. יומיים לאחר הקרב, נפגשו כמה מקציני הגדוד הדרוזי, בראשות אסמעיל קבלן ונכבדים דרוזים עם נציגי היהודים בשטח ההפקר ליד קסאייר. בפגישה זו גובשו היסודות שהובילו לברית בין היהודים והדרוזים בישראל.
שרידי הושה נמצאים סמוך ליער קריית אתא מקסאייר, הקרוב יותר לרמת יוחנן, נשארו שרידי חורבות ובסמוך לו - בתוך מטעיהאבוקדו של רמת יוחנן - הוקמה אנדרטה לנופלים היהודים בקרבות. האנדרטה בנויה מסלע הניצב על ארבע אבנים מלוטשות ועליו חקוקה הכתובת: לזכר הלוחמים והמגינים מגדוד 22 פלוגה ב', מגדוד 21, מחיל הנוטרים הגושי, מהפל"ם האזורי, מאנשי המקום אשר נפלו בשדות האלה על שחרור הארץ בימים ג-ד ניסן תש"ח
.
.
מאחורי האנדרטה - קיר ועליו שמות 21 הנופלים ומפת הקרבות באזור
The Battle of Ramat Yohanan and the defection of the Druze
Following the 'fiasco of Mishmar HaEmek, Fawzi Al-Qawuqji ordered the Druze regiment of the Arab Liberation Army into action, to carry out diversion operations. Druze soldiers took position in several Arab villages 12 kilometres to the east of Haifa, whence they occasionally attacked traffic and Jewish settlements, including Ramat Yohanan
The Kibbutznikim and the soldiers from "Carmrli" brigade 21 and 22 battlions that supported them forced back their attacks with ease, and razed the villages from which they launched their attacks in retaliation. Having run out of ammunition, the Druze withdrew to their base in Shefram, with one hundred casualties.
The Druze had already made contact on several occasions with Yishuv agents, and, following their defeat at Ramat Yohanan, the Druze officers, without the knowledge of their officer, offered to defect and to join the ranks of Haganah. This proposition was discussed with Yigal Yadin who refused the proposal but suggested that they could help to carry out sabotage operations behind the backs of the Arabs and to influence their comrades into deserting the army. By the start of May, 212 Wahab soldiers deserted, Taking into account the attitude of his men, Wahab met with Jewish liaison officers on 9 May and agreed to cooperate with Haganah. The two parties avoided clashes, and Wahab created a neutral enclave in the centre of Gallilie. Wahab's army did not respond to calls for it to help fight Haganah's occupation of Acre, and avoided being present whilst Haganah occupied the police fortress of Shefa-'Amr during its evacuation by the British.
לאחר הקרב ברמת יוחנן משמאל רפי זיו דוד לשם שוכב:אהרון אבנון מימין אברהם מלמד
 |
| קשרי גדוד 22 בקרב על רמת יוחנן |
 |
| האנדרטה לזכר נופלי קרב רמת יוחנן צולם ב1949 בתמונה חיים כרמי |
 |
| חברי הגדוד באזכרה ברמת יוחנן 1949 |
קרבות רמת יוחנן חלק 1
קרבות רמת יוחנן חלק 2
קרבות רמת יוחנן חלק 3
קרבות רמת יוחנן חלק 4
No comments:
Post a Comment