השתתפות בקרבות נהריה במבצע בן עמי והפעולות דרך הים

The battle of Naharia  "Ben Ami" operation

13-14.5.1948
מבצע "בן עמי" : התקפה דרך הים על ראש הנקרה ; הכפרים אל-סמיריה, אל-זיב ואל-בצה נכבשים ;שיירת האספקה מגיעה לנהריה, לחניתה, למצובה ולאילון. פינוי הילדים מחניתה, אילון ומצובה. מנהריה מפונים הילדים בדרך הים. אנשי הגליל המערבי מקשיבים ברדיו להכרזת המדינה

מטה חטיבת כרמלי וחלקים מגדוד 22 מגיעים לאזור נהריה בדרך הים ומשתתפים בכבוש הכפרים בסה  ואל זיב

Operation Ben Ami begins - Carmeli brigade seizes Arab strongholds north of Haifa and northeast of Acco (Acre) and establish communications with Yehiam and Hanita. During the operation, Shavei Tzion on the northern seacoast is reached by sea, and Napoleon hill is captured by Haganah. 

הנחיתה בנהריה ברקע ראש השקרה

הנחיתה בנהריה

תפיסת עמדות באזור מעלות תרשיחא

עדותו של צבי אבידרור - פרייר

הערת העורך:מדובר במסמך אישי המבוסס על זכרונות של כותב הספר מנקודת מבטו והשקפותיו

ואינו מסמך היסטורי רשמי

הפריסה לנהריה

רקע

ב 27 במרץ  1948 נתקלה השיירה שהוביל בן-עמי לשחרור יחיעם במארב ששמו לה פורעים ערביים בדרך ליחיעם. השיירה הושמדה וכל אנשיה הושמדו נהרגו. התוצאה הייתה טראגית להחריד והרת אסון גם בגלל שנהריה נשארה ללא מגינים.

ההגעה לנהריה

לאחר שסיימתי קורס מ"כים באלונים חזרתי לפלוגה א' ששוכנה באותו הזמן במלון טלץ' על הכרמל. ב  28 במרץ בשעה 0300 העירו אותנו והצטווינו להתלבש, לארוז חפצים אישיים, לבדוק נשק ותחמושת ובלי הסברים נוספים לעלות על אוטובוסים שהמתינו בחצר. אלה לקחו אותנו לאחד הרציפים היותר מרוחקים בנמל חיפה. בשקט מופתי הועלינו על גוררת וההוראה המפורשת אמרה "לא להרים את הראש עד ליציאה מהנמל." לאחר שיצאנו מהנמל הוסבר לנו שהמשימה שלנו היא לנחות בנהריה כי העיר נשארה ללא מגינים לאחר האסון של שיירת בן-עמי. ה"ברניסט" של הכיתה שלי, אברהם קרסנטי ז"ל, היה בחור כארז, לוחם ללא חת שהיה איתי גם בפעולות קודמות. הצבתי את הברן בירכיתי הגוררת ואברהמ'לה שכב מאחוריו, מוכן לכל שידרש. על מנת לא לעורר תשומת לב כיסיתי אותו עם ברזנט. בדרכנו צפונה התקרבנו לחומות עכו, שנשלטה באותו הזמן על ידי הכנופיות הערביות. במרחק כמאה מטר מהחומות הבחנתי בפורעים ערביים הניצבים על חומות העיר ובידיהם נשק שהיה מכוון אלינו. ראיתי אותם שהם דורכים את הנשק ומתכוננים לירי לעברינו. סילקתי מיד את הברזנט והוריתי לקרסנטי להתכונן לירי. בראות הערבים  את הברן הם מיהרו להסתלק הסתלקו  מהחומה. עם עלות השחר הגענו למזח הזעיר של נהריה ועלינו על החוף. רוב תושבי נהריה המתינו לנו על החוף וקיבלו אותנו בשמחה גלויה. ניתן לנו צריף קרוב למזח שישמש לנו כנשקייה, הובאנו לאחד מבתי הספר ששם נלון ומשם המשכנו לקפה פינגווין בבעלותו של מר אופנהיימר, שבו חיכתה לנו ארוחת בוקר דשנה, כפי שרק הקפה הזה ובעליו ידעו להציע. הנדיבות הזו שלו נמשכה לאורך כל שהייתנו בנהריה.

הפעילות המבצעית

במשך הבוקר כינס אותנו המ"פ וקיבלנו הסברים מפורטים ממפקד הגיזרה על המצב הביטחוני של העיר וסביבותיה.                                                        

 נהריה הייתה אז נובלעת שהייתה מנותקת משאר חלקי הארץ וכל האזור היה בשליטת הערבים, כאשר נקודות מסויימות על גבול הלבנון כמו חניתה, ברעם וקיבוצים אחרים היו מנותקים ומוקפים בערבים. מפקדינו הסביר לנו את אופן הפעולה לימים הבאים. לשלושת הכיתות, שהיוו את הכח, ניתנה משימה לצאת לילה לילה קרוב לחצות, כל כיתה לכפר אחר, לתפוס עמדות ולהמטיר על אותו הכפר אש. הכוונה לא הייתה לכבוש את המקומות או להסתער עליהם, אלא להקים רעש ובעיקר להעביר מסר לערבים שכח רב נמצא בנהריה. את זה ביצענו לילה לילה במהלך שהותינו שם, כשלושה שבועות.

באחת היציאות צורפה לכיתתי גם כיתת בנות עם המ"כפית שלה. מאד התרשמתי מהיכולת שלהן והן התנהגו כלוחמות לכל דבר ועניין.

לכל יחידה שיצאה בלילות צורף כמדריך אחד מבני המקום שהכיר את השטח היטב .            בפלוגה שלנו היו שני חבלנים.                                                                       

 משוטר בריטי שהיה "מודיע" של ההגנה נודע לנו שכאוקג'י, המצביא הערבי שחנה עם כוחותיו בגבול הלבנון, מתכנן לכבוש את קבר הבאהיים שליד עכו כי בכוונתו  לשדוד שני פמוטים זהב שמשקל כל אחד מהם 15 ק"ג הנמצאים שם. למעשה, הפמוטים היו מיציקת עופרת והיו רק מצופים בזהב.

המ"מ שלנו החליט להכין לקואקג'י "קבלת פנים חמה" שבה רצינו להצליח לחסלו. הכנו בלילה מארב מזרחית לנהריה, בדרך המובילה מגבול לבנון לכיוון סן-ג'ין היכן שהיה הקבר של מנהיג הבאהיים, הבאהוללה.נאמר לנו שהשיירה תגיע כשלפניה משאית, באמצעיתה המכונית הפרטית של קאוקג'י ובסופה עוד משאית.

החבלן שלנו לקח קרש עץ גדול ודיקק אותו כדי שלא יוכל לקרות שכשהמשאית הראשונה תדרוך עליו משקלה לא יפעיל את המוקש. היה חשוב לנו שהמשאית הראשונה תיפגע, ואז קאוקג'י יתקע בינה ובין המשאית האחרונה ונוכל לחסל אותו ואותה. מאחר והשיירה הגיעה בסדר אחר, כשקאוקג'י בסופה, הוא נמלט מיד כשהמשאית הראשונה התפוצצה, וכוונתנו לחסל אותו לא צלחה. את המשאית השנייה כן חיסלנו.

ידוע לי שלאחר פעולה זו, קיפח החבלן שלנו את חייו בנהריה כשמטען חבלה שהכין התפוצץ.

בחיקור שבויים שנלקחו אחרי כיבוש עכו על ידי פלוגה 22 התברר שהפריסה לנהריה השיגה את מטרתה כי הערבים היו בטוחים שנמצא בנהריה כוח המונה 1500 לוחמים.

חזרה לחיפה

ימים ספורים אחרי הפעולה הזו חזרנו לפעילות בחיפה והתכוננו להסתערות על בית הנג'אדה, שבה הייתי אחד מהמ"כפים וגם נפצעתי קשה. זו הייתה הפעילות האחרונה שלי בפלוגה א' של גדוד 22, כי עם יציאתי מבית החולים עם כושר קרבי נמוך, הועברתי על פי בקשתי לחיל האוויר. 

 

.