2nd Brigade - Carmeli

The Carmeli Brigade was formed by David Ben-Gurion in February 1948 to be one of nine elite fighting units, The Carmeli Brigade was initially responsible for operations in Haifa and western Galilee. Two months later, the Carmeli Brigade engaged in fierce fighting with several waves of Arab Druze forces, but succeeded in repelling the assault on the city of Haifa and then moved on to capture Arab positions in Acre. In late May and early June of 1948, the Carmeli Brigade faced Iraqi forces battling for the city of Jenin and although Israeli forces captured to town, they soon had to withdraw from it due to ineffective defenses. Throughout the Israeli war for independence, the Carmeli Brigade served as one of the primary units in the Israeli army. The 22ed Battalion was part of the Carmeli Brigade among other units,this blog is to honor the brave fighters and to be a memory for those who died during the war of 1948! If you have pictures or information to add to this site or for any demand or remarks please write to you may kindly sign our guest book


הקרב על שחרור חיפה במלחמת העצמאות 1948 -רקע כללי

The battle of Haifa 1948
The Battle of Haifa, called by the Jewish forces Operation Bi'ur Hametz (Hebrew: "Passover Cleaning") was a Haganah operation carried out on 21–22 April 1948. The objective of the operation was the capture of the Arabic neighborhoods of Haifa and was a major event in the final stages of the civil war in Palestine, leading up to the 1948 Arab-Israeli War.

The Haganah's force consisted of 5 companies from the Field Corps, one Palmach company, as well as a contingent of the Guard Corps. The Jewish forces attacked Wadi Salib and Wadi Nisnas from Hadar HaCarmel, while the bulk of the attack on Khalisa came from Neve Sha'anan. The Arab headquarters were in the center of the city, near the port and the railway depot.

Commenting on the use of 'psychological warfare broadcasts' and military tactics in Haifa, Benny Morris writes:

Throughout the Haganah made effective use of Arabic language broadcasts and loudspeaker vans. Haganah Radio announced that 'the day of judgement had arrived' and called on inhabitants to 'kick out the foreign criminals' and to 'move away from every house and street, from every neighbourhood occupied by foreign criminals'. The Haganah broadcasts called on the populace to 'evacuate the women, the children and the old immediately, and send them to a safe haven'… Jewish tactics in the battle were designed to stun and quickly overpower opposition; demoralisation was a primary aim. It was deemed just as important to the outcome as the physical destruction of the Arab units. The mortar barrages and the psychological warfare broadcasts and announcements, and the tactics employed by the infantry companies, advancing from house to house, were all geared to this goal. The orders of Carmeli's 22nd Battalion were 'to kill every [adult male] Arab encountered' and to set alight with fire-bombs 'all objectives that can be set alight. I am sending you posters in Arabic; disperse on route'.

The first attack was on the Rushmiyya Bridge area cutting the Arab areas off. Prior to the main thrust from the higher ground, of the Jewish neighbourhood, Hadar HaCarmel, the Arab Muslim neighborhhod of Khalisa came under mortar shell bombardment. The 3,500-5,000 Arab irregulars could not mount a real defense. The following day the Arab National Committee of Haifa were prepared to ask for a truce via Stockwell. Stockwell agreed to meet with the Israelis, and returned 15 minutes later; however, the terms proposed by the Haganah -- complete disarmament, surrender of weapons, and a curfew -- were not accepted by the Arab leadership.

* 1. After the release of prisoners from Haifa lock-up, the Arab legion took over the building some time later.
* 2. By 10:15, Arab casualties had been admitted to the Amin Hospital.
* 3. Hospital staff and casualties were then evacuated to the Government Hospital in the city.
* 4. Towards Midday, the fighting slackened considerably. The Jews had complete control of the Xhamra square and Stanton Street and were firing from positions in the Suq (market) area. They have also appeared in strength in the eastern quarter of the town from Wadi Husimiyah Bridge to Tel Amal.
* 5. Arab women, children and others were still being evacuated from the Suq area through the port of Haifa and other safe areas.
* 6. Arabs were by this time suing for a truce and the Jews replied that they were prepared to consider it if the Arabs stopped shooting.
* 7. At 17:00 general Arab resistance had ceased in the eastern area with the exception of a few isolated spots and the Jews were in possession of the Suq as far as the eastern gate.
* 8. In the Wadi Miamr area the battle was still going on. Arab casualties in this area are believed to be considerable
* 9. At 18:00 the Arab leaders met to consider final terms laid down at a joint meeting of Arab and Jews.

That afternoon, a meeting was held in the town hall to discuss terms of the truce. Due to the inability of the National Committee (Haifa) being unable to guarantee that no incidents would occur, the Arab delegation declared their inability to endorse the proposed truce and requested protection for the evacuation of Haifa's Palestinian Arab citizens. It was noted by The Times that the Haganah had made use of Arabic language broadcasts using Haganah Radio and loudspeaker vans calling on the inhabitants to 'kick out the foreign criminals'. Similarly the Haganah had broadcast that the Palestinian Arab population should 'evacuate the women, the children and the old immediately and sent them to a safe haven'.

By the April 22, 1948 the British were only in control of the Haifa port area.The rest of the city was in the hands of the Carmeli Brigade of the Haganah, commanded by Moshe Carmel.

רחוב סטנטון שיבת ציון של היום בזמן הקרב

מיד לאחר החלטת החלוקה בנובמבר 1947, התחילה מלחמה עירונית בחיפה בין הכוחות היהודים והערבים כשהבריטים בתווך
השכונות היהודיות היו בעליונות טופוגרפית על הערביות אך חלק מהן היו מרוחקות והדרך אליהן עברה בשטחים ערביים והנוסעים היו חשופים לצליפות ולסכנת מוות. תוך זמן קצר נוצר קו גבול עירוני בין השכונות שהוחזק על ידי כוחות ההגנה בתחילה על בסיס התנדבותי. לאחר כל התקפה ערבית נערכה מיד פעולת תגמול. כוחות ההגנה היו חודרים לשכונות הערביות ומפוצצים בתים שסומנו כמרכזי כנופיות. בתגובה לכך החלו הערבים להשתמש במבוניות תופת ב 14 ינואר 1948 החדירו הערבים מכונית דואר עמוסה בחומר נפץ, לתחנת אוטובוסים יהודית במרכז המסחרי הישן. בהתפוצצות נהרגו שמונה אנשים וכ-40 נפצעו.
ב-28 פברואר 1948 נודע להגנה על מוקש ענק שמכינים הערבים במוסך. בתגובה לכך החדירו "מסתערבים" של ההגנה מכונית עם חומר נפץ למוסך לשם "תיקון". בהתפוצצות הושמד המוקש הערבי ונהרגו חמישה אנשי כנופיות ערבים.
ב-4 מרץ 1948 ניסו הערבים להחדיר מכונית תופת גדולה למרכז המסחרי. שומרי המחסום היהודי הבחינו בה ופתחו עליה באש. הכדורים פגעו בחומר הנפץ שהתרסק והרס מספר בתים בשכונה הערבית. באותו לילה החדירו הערבים מכונית תופת לשכונת בת גלים, אך מפעיליה הוברחו על ידי אנשי המחסום היהודים בטרם הספיקו לפוצצה.
ב-21 מרץ 1948 הצליחו הערבים להחדיר מכונית תופת ליד משרדי "סולל בונה". הנוטרים הבחינו במכונית והזהירו את הקהל שמיהר למצוא מקלט. בהתפוצצות נהרגו שישה אנשים בהם שלושת הנוטרים אך אסון גדול יותר נמנע.
בתגובה לכך החליטה ההגנה לפעול בשיטה דומה. ב- 22 מרץ 1948 יצאה מכונית עמוסה 700 ק"ג חומר נפץ לרחוב "עיראק" במרכז העיר הערבית (כיום רחוב "קיבוץ גלויות"). לפני המכונית נסע גי"פ ומאחוריה  טנדר. הנהגים ומלווי השיירה היו לבושים מדי חיילים בריטים וכך הצליחו לעבור את בדיקת שומרי המחסומים הערבים. בהתפוצצות נהרסה שורת בנינים ונגרמו אבידות כבדות.
כמה ימים לפני כן, ב-17 מרץ 1948ספגו הערבים בחיפה מכה כבדה כאשר שיירת נשק גדולה שלהם הותקפה והושמדה בקרית מוצקין. מלבד אובדן הנשק נהרגו בשיירה זו מפקד הכוחות הערבים בחיפה, מוחמד אל חוניטי מונה מפקד חדש לעיר, אמין עז-א-דין, שהחל לארגן את הגנת העיר. הוא חידש את המטה הערבי והקים  מפקדה עירונית תוך הבטחה שבקרוב תגיע לעיר עזרה מצבא ההצלה של  קאוגי ומהדרוזים שהגיעו מסוריה. תבוסתו של קאוקג'י בקרבות משמר העמק ושל הדרוזים בקרב רמת יוחנן, הכריעה את הכף נגד ערביי חיפה. ורבים מאנשי מטהו. הערבים נשארו ללא פיקוד והחלה מלחמת כנופיות ואנרכיה. רבים מהתושבים האמידים החלו לצאת ללבנון. בתחילת  אפריל

כוחות ההגנה בחיפה בפיקודו של   משה כרמל התכוננו לשעת ההכרעה ונבנתה תוכנית פעולה בשם הקוד "מספריים" שעיקרה היה ביתור השטח הערבי כמו במספריים על ידי התקפה בו-זמנית מהדר הכרמל ומהעיר התחתית שם המבצע הוסב ל "בעור חמץ"רמז לתקופת חג הפסח הקרוב,המבצע תוכנן במטה גדוד 22 על ידי הסמג"ד דוד קזשטכר והחל בקרב על בית הנגאדה בשכונת חליסה הערבית במבואותיה המזרחיים של חיפה לא רחוק מגשר רושמייה הישן
לפרוט הקרבות בחיפה ראה פרקים נפרדים

לוחמי גדוד 22 בהגנה על שכונת הדר

עמדות הגנה באזור העיר התחתית
תוצאות הקרב
חיילי גדוד 22 במשימות  לאבטחת התחבורה והתושבים

בהגנה על התחבורה הצבורית מבט מתוך משוריין
טנק קרומוול בריטי בשער פלמר בעת פינוי הכוחות הבריטיים מארץ ישראל

חיילים בריטיים  בנמל חיפה עוזבים עם סיום המנדט הבריטי
חילים בריטים עוזבים את חיפה

חיילי גדוד 22 בבית חולים בורוכוב  באחוזה היום בית חולים כרמל


No comments:

Post a Comment